top of page

10 דברים שלא ידעתם על תותים

  • פרי או לא פרי?
    התות הוא למעשה "פרי מדומה", מאחר שמה שאנו אוכלים הוא למעשה המצעית התפוחה של הפרח. כלומר, גבעול שקצהו תפוח מעט. הפירות ה"אמיתיים" מצויים על קליפת התות ומכונים "אגוזיות"."
  • בן הדוד של הוורד:
    תות שדה שייך למשפחת הוורדיים. וכן, זוהי אותה משפחה שאליה שייכים גם פרחי הוורד.
  • בוטניקה למתחילים:
    את התות ניתן לחלק ל-5 אלמנטים מרכזיים: השורשים, העלים, השלוחות (שנשלחות הצדה), הכתר (מקבץ הגבעולים שנמצא בין השורשים לבין העלים) וכן צמחי הבת – אותם "צאצאים" ששולף מתוכו הצמח המקורי.
  • תות פרסי:
    משערים כי מקור המילה תות בשפה הפרסית. בפרס העתיקה, הוא כונה "תות פרנגי". ואם שאלתם את עצמכם – בארמית הוא קרוי תּוּתָא.
  • הקינוח של משפחת קדמוני:
    התות אמנם תורבת בפרס הקדומה, אך ישנן עדויות שהתות נאכל עוד בתקופת האבן, על ידי האדם הקדמון.
  • מאיפה הגיע הקש
    באנגלית, תות הוא Strawberry. אז מה הקשר לקש (Straw)? ככל הנראה, לפני המצאת הניילון, גידלו תותים על קש...
  • מלאך, רוקי, אורלי וחברים נוספים:"
    בישראל טופחו ומטופחים כל העת זני תותי חדשים – לכל זן טעם שונה ומאפיינים ייחודיים. כך, תוכלו למצוא את מלאך, רוקי אורלי ואחרים. מגוון הזנים במשק טל גדול במיוחד וכולל גם זנים שנמצאים בשלב בחינה סופי טרם שיווקם כזנים מסחריים.
  • הכי קשוח בשדה:
    מבחינה גנטית, מתהדר התות בשונות גנטית רבה, מה שמספק לו עמידות רבה ויכולת הסתגלות מרשימה למדי, שמאפשרת לגדלו באזורים גיאוגרפיים מגוונים.
  • רומנטיקה תותית:
    לא רק בגלל צורת הלב שלו - התות מסמל רומנטיקה ואהבה, ובתרבויות שונות הוא נחשב כמעורר מיני. תשאלו את הצרפתים, שהגישו בימי קדם לזוגות טריים מרק סמיך ואדום על טהרת התותים.
  • לשבור את מיתוס הקלוריות:
    כולם יודעים שתות השדה מגן על המערכת החיסונית ומהווה מקור מצוין לוויטמין C, לוויטמין A ולוויטמינים מקבוצת B. הוא גם עשיר בנוגדי חימצון, ברזל, באשלגן ובסידן – ומפחית את הסיכון לחלות בסרטן, במחלות לב ובזיהומים שונים. אבל מפתיע במיוחד לגלות שהוא גם דל בקלוריות? ב-100 גרם תותים יש בסך הכל 26 קלוריות. אז קדימה, נשנשו!
קטיף תות שדה
קטיף תותי שדה
קטיף תותים בשבת

ועוד כמה דברים שכדאי לדעת על התותים

תות שדה – עשירים בנוגדי חימצון

כדאי לדעת כי תותי שדה מכילים 8 סוגים שונים של נוגדי חימצון. הם משופעים באנתוציאנינים  (anthocyianin type 2) וב-Ellagitannins. מאחורי המילים הללו מסתתרים למעשה פיגמנטים המעניקים לתות השדה את צבעו האדום. אבל לא רק יופי יש בהם: חומרים אלו מהווים נוגדי חמצון יעילים ורבי עוצמה.

שפע של מחקרים שנערכו בארץ ובעולם, הוכיחו כי נוגדי החימצון הללו, המצויים בתות השדה, מפחיתים את הסיכון ללקות בסוגי סרטן שונים, במחלות לב, במחלות דלקתיות ועוד.

כידוע, נוגדי חימצון ידועים ביכולתם לצמצם במידה רבה את הנזק שנגרם באופן טבעי לתאי הגוף השונים, ואף מפחיתים במידה רבה את קצב התפתחותן של מוטציות באותם תאים.

תות שדה: אוצר של ויטמין C

כידוע, ויטמין C נחשב כרכיב חיוני בכל הקשור לבניית השלד ושרירי הגוף. ויטמין C טומן בחובו שמירה על כלי הדם וחיזוק המערכת החיסונית. הוא אף מסייע בספיגת ברזל בגוף.

ואיך כל זה קשור לתותים? ב-100 גרם של תות שדה מצויים כ-60 מיליגרם של ויטמין C. רק כדי להבין את העושר הזה, כדאי לדעת כי כוס מלאה בתותי שדה מכילה פי 1.4 מהכמות היומית (!) המומלצת של ויטמין C. ועדו מעניין לגלות כי יחסית למשקלו, תות השדה עשיר יותר בוויטמין C מאשר בפירות הדר שונים.

ההיסטוריה המקוצרת של התות

על פי עדויות קדומות רבות, מקורו של תות השדה בחצי הכדור הצפוני. למעשה, כבר בתקופת האבן, נהג האדם הקדמון לאכול תותי שדה, מזן המכונה כיום "תות פרא".

רק בימי פרס העתיקה, זכו התותים לגרסה מתורבתת. שם הם כונו בשם Toot Farangi.

מפרס הלכו והתפשטו זרעי התות אל עבר שאר יבשות העולם – בין אם אל המזרח הרחוק על דרך המשי, ובים אם מערבה, לכיוון אירופה.

כתבים בוטניים קודמים מספרים כי במרוצת המאה ה-18, תורבת זן חדש של תות – "תות הגינה" (Fragaria x Ananassa). זן זה התהדר בגודל מכובד יותר, והיה קל יותר לגדלו ולטפחו.

בסביבות שנת 1870, טופח לראשונה זן חדש, שהתבסס על תות הגינה. היה זה ה-Hudson. באותה מאה, זכה ענף גידול התותים לביקוש רב ולתחייה של ממש, במיוחד בארצות הברית, שם אף שימש לראשונה בהכנת גלידות וקינוחים מגוונים.

כיום, תותים גדלים במקומות רבים ומגוונים בעולם, בהם ארצות הברית, רוסיה, ספרד, טורקיה, יפן, פולין, מקסיקו, מצרים, מרוקו, איטליה, צרפת ועוד.

bottom of page